התערוכה הנוכחית

פְּעִימָה

לאה בר סלע,  רות קסטנבאום בן-דב

אוצרת: הדר רבין

תערוכת דיאלוג - מה מתרחש בה? שתי אומניות פוסעות זו לעבר זו, יוצרות מפגש. שני גופי עבודה נעים זה לקראת זה, מתקרבים ומחפשים לגעת.

לאה ורות מתבוננות בנוף, מתהלכות בו. מרגישות ארץ ושמים. כל אחת בדרכה פוגשת אדמה והר, ים וחוף, צבעים ואור. הן חוזרות שוב ושוב אל אותו נוף, חוות בו את המהות הנשארת ואת הדבר המשתנה כל הזמן. לאה חוזרת אל חוף הים, ורות אל הנוף ההררי הנשקף ממרפסת הסטודיו שלה באשחר. 

בציורים הן מפגישות בין הנוף לאדם הנוכח בו. אצל לאה אלו אנשים אנונימיים המהלכים על החוף. יש להם מאפיינים אישיים אך הם גם כל אדם. אצל רות הציורים חלקם מתארים התבוננות ישירה בנוף הטבעי, וחלקם מנכיחים בתוך הנוף את דמות הציירת דרך כפות רגליה או ידיה. 

בשפה הציורית שלהן יוצרות לאה ורות מתוך התבוננות בעולם, אך המציאות בציורים גם משתחררת מכבליה. הציורים נעים בין התיאור הקונקרטי לבין הכתמים החופשיים והמופשטים. יש עולם ממשי ויש גם מרחב לריחוף, מרחב של חלום ונגיעה במה שמעבר. 

אפשר לחוש בתוך העבודות האלו את הכמיהה לנוכחות עמוקה, כמיהה להתחבר אל הפעימה האינסופית של החיים. הציורים מכילים בתוכם את ההתרחבות החוצה לצד ההתכנסות פנימה. יש בהם איכות של שקט לצד תנועה והשתנות.

רות: "הציור מתוך התבוננות בנוף בשעה מסוימת מחייב נוכחות וריכוז מלאים. אני נרגשת מהאפשרות להתמסר לאותו המקום ובתוכו לתפוס את הרגע ואת האור המיוחד שלו. את הדריכות והפליאה מול הנוף אני שואפת לקחת איתי גם אל תוך העבודה בסטודיו.

העבודה בנוף מאפשרת לי לראות טוב יותר את פיסת האדמה עליה אני חיה ודורכת, על היופי והקושי שבה, לשאול על מקומי בתוכה ואף לבחון נקודות מבט נוספות עליה. כך הציור מאפשר העמקה בקשר ביני לבין המקום, וביני לבין הזולת."

לאה: "חזרה שוב ושוב לאותו מוטיב, מנקודת מבטי זהו מהלך של מחקר שהולך ומעמיק, יכולת לחזור ולשאול מחדש את אותה השאלה, אולי מתוך רצון לגעת במהות רוחנית סמויה העומדת בבסיס כל הנגלה לעין. בתהליך הציור אני מבקשת להקשיב ולנוע בו זמנית בין תהליכי תודעה, תחושות אינטואיטיביות פנימיות, וההתרחשות הציורית המתקיימת על הבד. 

שאלת המתח בין החלל והדימוי, בין הנוף והאדם, היא שאלה מרתקת עבורי. הנוף כביטוי של הנשגב או של מרחב החיים, והאדם כישות נפרדת ובו זמנית מתקיימת בזיקה מתמדת אליו. אני מחפשת את מרחב הנשימה המשותף של אדם-עולם, אדם ואדמה."

 

בתערוכה זו מפגישות רות ולאה מכלול רחב של ציורי מוטיב קטנים, ולצידם גם כמה ציורים גדולים יותר. זוהי תערוכת קולאז' בה החלל השלם מתפתח מתוך הפרטים. בתנועה בין הציורים, כולל המרווחים ביניהם, נוצרת פעימת התערוכה כולה, כרצף חי מתמשך. 

הדר